טקסט בקשר לבן-אדם
מחיקה
בפעולה זו הינך בוחר להסיר את הזיכרון שיצרת
יציאה
עריכה
הוסף
זיכרון
השאר זיכרון משלך בקיר ההנצחה
תהילה חנוך
אודות
01
מהו גורלו של המידע הדיגיטלי לאחר המוות?
אחד ממאפייני הרשת הדיגיטלית הוא הצטברותו של מידע, חלקו באופן מודע ומכוון על ידי האדם וחלקו באופן לא מודע ע״י הפלטפורמות והפעולות שאותן אדם מבצע ברשת. תוקף המידע נשמר ואינו מתכלה באופן טבעי ובשל כך מתעוררות שאלות בדבר גורלו עם מות אותו אדם.
למי צריכה להיות גישה למידע ושליטה בו?
האם המידע יכול להיות בר הורשה?
האם יש לו תפקיד בעיבוד האבל שלנו?
האם ניצחיותו היא דרכנו החדשה להותרת חותם?
02
האם שמנו לב שהרשת החברתית תופסת מקום חדש בהתמודדות עם המוות?
אחת הסיבות לכך תלויה בחפצים שהמת מותיר אחריו עם לכתו, בעידן של היום הפכו אלו לדיגיטליים יותר: אלבומים, סרטונים, קבצי טקסט, מוזיקה וחשבונות ברשתות החברתיות. האבלים נעזרים בתכנים אלו להתמודד עם הכאב והאובדן שהם חווים, ל״תקשר״ עם המת ולהיזכר בזכרונותיו ובזכרוניתהם המשותפים.
למי שייך המידע הזה?
באופן חוקי כל עוד לא הוגדר אחרת, לאחר מות אדם רשאים תאגידי המידע לעשות במידע כרצונם. כלומר, האחריות המוטלת עלינו בעודנו בחיים לבחור את גורל המידע, קובעת באיזה אופן יוכלו יקירנו להשתמש במידע זה.
העתיד מציב אותנו בבעייה שרק תלך ותגדל, לאן פנינו מועדות?
המימד הדיגיטלי, מכורח המציאות, הופך למקום הכלה לא בלבד של החיים, אלא של אלה שאינם. רק בישראל מתים מידי שנה 44 אלף בני אדם. חלק הולך וגדל מהם משאירים מידע דיגיטלי לאחר מותם. נסו לדמיין מה צופה העתיד כאשר לכל אחד יהיה לפחות 50 שנה של זיכרונת דיגיטלים.
האם גם אתם ניפגשתם במידע דיגיטלי של אדם שנפטר? 
כיום הפרופילים של אותם אנשים שאינם, מתערבבים בתוך פרופילים חיים. חלקם אפילו ״מונשמים״, כלומר מתפקדים באמצעות יקיריי המנוח. לא פעם אנחנו ניפגשים ברשתות החברתיות בהספדים, הצעות ובקשות חברות. האם איבדנו את הגבול בין פרופיל חי לפרופיל של נפטר?
03
במה אנחנו מאמינים?
בעולם שבו הרשת החברתית תופסת מקום כה גדול בחיינו, דרוש פתרון הולם שיסדיר את עתידו של המידע שלנו, בזמן שאנו לא נהיה בחיים כדי לאסוף, לבנות ולעצב אותו. הרצון להנציח אדם שנפטר בצורה מכבדת ורגישה, המותאמת לתקופה של כמויות מידע דיגיטלי, מדגיש את העובדה שלכל אדם מגיעה הזכות להחליט מה הוא משאיר אחריו ולמי הוא בוחר להשאיר.
איך נעשה את זה?
יוֹמָן עַד.׳ הוא מיכל זיכרון, המאפשר שוטטות בחייהם הדיגיטליים של יקירנו אשר אינם. באמצעותו נייצר את הקבר החדש שלא תלוי במקומו הפיזי של הנפטר, אליו נוכל להתכנס יחד, בכל מקום ובכל זמן, להיזכר, לשתף ולהתחזק. באתר נברור מידע דרך ארכיון חיפוש בחייו הדיגיטליים של המנוח ונבנה קיר הנצחה ציבורי, בו נחייה מחדש את אותם התכנים נגיב, נפרוק ונספר זיכרונות.
מה עושים?
במקום לתת לזיכרונות האישיים להתגלגל לידם של ספקי השירות, בחרו אתם את הסיפורים, המילים והתמונות. באתר תמצאו טופס, ״מורשת דיגיטלית״, בו תוכלו להגדיר באופן פשוט מה אתם רוצים להשאיר אחריכם, כך שבבוא העת היקרים לכם יוכלו לזכור את מה שהשארתם בעצמכם.   
מורשת דיגיטלית
04
הגדרת מורשת דיגיטלית נעשית בשני שלבים. בשלב הראשון הינך מגדיר את גורל המידע הדיגיטלי שמתגבש באפליקציות השונות שהינך מתפעל בחייך. באפשרותך לבחור האם המידע יישמר או יימחק.
שמור בפעולה זו הינך מגדיר שהמידע שיצרת ברשת זו יהיה נגיש למען הנצחתך.
מחק בפעולה זו הינך מגדיר שהמידע שיצרת ברשת זו ימחק.
05
בשלב זה הינך מגדיר יורש דיגיטלי, האדם שתבחר יוכל לנהל את קיר ההנצחה ולהסיר תכנים שימצא לנכון.
כיצד? מלא את פרטי הנאמן באמצעות האיימל שלו. הינך יכול לבחור נאמן נוסף במידה והנאמן הראשי לא יוכל למלא את התפקיד.
שלח טופס